פַּרְדֵּסטיעון יהודי למען בעלי החיים
התורה אוסרת לגרום לבעלי חיים צער מיותר.
אנחנו כבר לא צריכים בשר, חלב או ביצים. לכן היום, לפי דין התורה, צריך להיות טבעונים.
בעמוד הזה תמצאו מה התורה וחז״ל אומרים על בעלי חיים. בחוות התעשייתיות של היום, עגל נלקח מאמו ביום שנולד, ותרנגולת חיה את כל חייה בכלוב צפוף. זה בדיוק הצער שהתורה אוסרת, והכשר על המוצר לא משנה אותו. ליד כל מקור יש קישור לטקסט המלא, כשהוא זמין ברשת, כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.
בעמוד הזה יש תצלומים או סרטונים של מה שעושים לבעלי חיים, ואולי גם של שחיטה. הם מוסתרים עד שתאשרו שגילכם 18 ומעלה.
האתר לא יכול לבדוק את התשובה, והיא נשמרת רק בדפדפן הזה.
לשמוע את זה מאסא קיסר
אסא קיסר הוא מורה אורתודוקסי. הוא אסף רבים מהמקורות האלה בספר שלו, ״ולפני עיוור השלם״, ולימד אותם בהרצאות. הרבה אנשים בישראל מכירים את הטיעון הזה בזכותו. באתר הזה הבאנו רק מקורות שבדקנו בעצמנו בטקסט המקורי.
כל ההרצאות שלו ←צעד 1 · הדין
מאיפה זה מתחיל
התורה קוראת לבעל חיים נפש חיה, באותן המילים שהיא משתמשת בהן לאדם.
ובספר משלי, מי שיודע מה מרגישה הבהמה שלו נקרא צדיק.
יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי
משלי י״ב:י׳ מקור נוסף · בראשית א׳:ל׳
נֶפֶשׁ חַיָּה
בראשית א׳:ל׳ מקור נוסף · בראשית א׳:כ׳–כ״א
יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה... וְאֵת כׇּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם
בראשית א׳:כ׳–כ״א צער בעלי חיים
לגרום סבל לבעל חיים בלי צורך אסור מהתורה.
הגמרא לומדת את זה מהמצווה לעזור לחמור שנפל תחת המשא שלו, גם כשהחמור שייך לאדם ששונא אתכם.
צער בעלי חיים דאורייתא
בבא מציעא ל״ב ע״ב מקור נוסף · שמות כ״ג:ה׳
האם היא מרגישה?
הרמב״ם כותב שאמא בהמה דואגת לוולד שלה בדיוק כמו אמא אנושית.
הוא מסביר שאהבת אם לא באה מהשכל, ולכן גם לבעלי חיים יש אותה, כמו לנו.
פרת הרפורד, מגזע לבשר, מלקקת את העגל שלה עד שהוא נקי, כעשרים דקות אחרי שנולד. ברוב רפתות החלב, לוקחים את העגל מאמו מיד אחרי הלידה.Jlenevez · CC BY 3.0 · מקור מורה נבוכים ג׳:מ״ח רוח החוק
כל הדינים האלה נועדו להגן על בעלי חיים מסבל.
ה׳ מרחם על כל מה שברא, ולכן הוא לא רוצה שיתעללו בבעלי החיים. רבנים חולקים רק על השאלה עד כמה כל דין מגיע, לא על המטרה שלו.
לראות
עגל צעיר בשדה מואר שמש.David DeHetre · CC BY 2.0 · מקור וְרַחֲמָיו עַל־כׇּל־מַעֲשָׂיו
תהלים קמ״ה:ט׳
צעד 2 · ההיתר
האם זה היה הכרחי אי פעם?
כשהתורה מתירה לאכול בשר, היא אומרת ״כי תאווה נפשך״: כשתרצו בשר, לא כשתצטרכו אותו.
האדם הראשון קיבל לאכול רק צמחים. ההיתר לאכול בשר בא אחר כך, והוא היתר, לא מצווה.
עוד
רבי יוסף אלבו, מחכמי ספרד במאה ה-15, כותב שבהיתר הבשר “לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע”.
טלה הרדוויק באזור האגמים באנגליה, עומד בעשב ומביט לאחור אל מי שמחזיק את המצלמה. ישעיהו אומר שיום אחד ״וגר זאב עם כבש״.Shaun Dunmall · CC BY-SA 2.0 · מקור כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... בְּכׇל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר
דברים י״ב:כ׳ מקור נוסף · ספר העיקרים ג׳:ט״ו
כי מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה ושטף אף ולמוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חנם... ואפילו מה שהתיר מהם לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך... הנה גלו בפירוש שאכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח
ספר העיקרים ג׳:ט״ו מאיפה הרצון מגיע
הסיפור היחיד בתורה על בשר שנאכל מתוך תאווה נגמר במקום שנקרא קברות התאווה.
לבני ישראל במדבר היה מן לאכול, והם בכל זאת דרשו בשר. ה׳ נתן להם בשר חודש ימים, “עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא”. התורה קראה למקום על שם התאווה, לא על שם הבשר.
לראות
הנגב ליד עבדת. במדבר כזה קברו בני ישראל את האנשים שהתאוו לבשר.Mark Neyman / Government Press Office of Israel · CC BY-SA 3.0 · מקור הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף ה׳ חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה׳ בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי־שָׁם קָבְרוּ אֶת־הָעָם הַמִּתְאַוִּים
במדבר י״א:ל״ג–ל״ד מקור נוסף · במדבר י״א:כ׳
עַד אֲשֶׁר־יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי־מְאַסְתֶּם אֶת־ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם
במדבר י״א:כ׳
אתם אומרים את הפסוק ״ורחמיו על כל מעשיו״ שלוש פעמים ביום, בתפילת אשרי. ה׳ מרחם על כל מה שברא, לא רק על בני האדם.
מקור נוסף · תהלים קמ״ה:ט׳
וְרַחֲמָיו עַל־כׇּל־מַעֲשָׂיו
מה הוא רחום, אף אתה היה רחום.
ה׳ מרחם גם על בעלי החיים, ומבקש מכם לרחם כמוהו.
הֱוֵי דּוֹמֶה לוֹ, מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם — אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם
צעד 3 · שותפות
המבחן
תגידו מה ההבדל בין הכלב שהייתם מגינים עליו לתרנגולת שבלול.
אם מישהו היה מכה כלב מולכם, הייתם עוצרים אותו, וזה לא היה עולה לכם כלום. כדי להגן על התרנגולת, תצטרכו לוותר על אוכל שאתם אוהבים. זה הבדל במה שזה עולה לכם, לא במה שהתרנגולת מרגישה.
כלב בשם טומהוק, נח על מרפסת בקליפורניה.Joe Parks · CC BY 2.0 · מקור שלוש תשובות אפשריות
על השאלה של הכלב והתרנגולת יש רק שלוש תשובות אפשריות.
תשובה ראשונה: הסבל של התרנגולת לא נחשב. אבל התורה אומרת שהוא נחשב, וגם אתם חשבתם כך כשדיברנו על הכלב.
תשובה שנייה: יש לכם צורך אמיתי. אם כן, הטיעון הזה מסכים שאתם פטורים.
תשובה שלישית: יש הבדל אחר בין הכלב לתרנגולת, חוץ מהטעם של הבשר. אם יש כזה, אמרו מהו.
לראות
סטייק, כמו שמגישים אותו במסעדה. השאלה: האם מי שאוכל אותו צריך אותו, או רק רוצה את הטעם?Alex Munsell · CC0 · מקור לפני עיוור
אסור לעזור לאדם לעשות עבירה. הרמב"ם אוסר גם לחזק את מי שעושה אותה.
הדוגמה שלו היא קנייה: אסור לקנות מגזלן את מה שגזל, גם אחרי הגזילה, כי הקנייה מחזקת אותו לגזול שוב.
לפי הכלל הצר ביותר בגמרא, האיסור הוא רק כשהעבירה לא הייתה קורית בלעדיכם. הרמב״ם אוסר יותר מזה. והחוות ממשיכות לגדל בעלי חיים רק כי אנשים קונים מהן.
עוד
הרמ״א מתיר למכור לחוטא כשהוא יכול לקנות גם במקום אחר. אבל הוא מסיים במשפט שרבים מדלגים עליו: ״כל בעל נפש יחמיר לעצמו״, כלומר מי שאכפת לו יחמיר על עצמו בכל מקרה.
לראות
תרנגולת אחת, בכלוב סוללה בפולין, 2019. הרצפה משופעת כדי שהביצים יתגלגלו החוצה. היא לא יכולה לעמוד כאן זקופה לגמרי.
וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ
ויקרא י״ט:י״ד מקור נוסף · רמב״ם, הלכות רוצח י״ב:י״ד
מקור נוסף · רמב״ם, הלכות גזילה ואבידה ה׳:א׳
אָסוּר לִקְנוֹת דָּבָר הַגָּזוּל מִן הַגַּזְלָן... שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְעוֹבֵר עַל... וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל
רמב״ם, הלכות גזילה ואבידה ה׳:א׳ מקור נוסף · עבודה זרה ו׳ ע״ב
מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס שֶׁל יַיִן לְנָזִיר... תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל... הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דְּקָאֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא
עבודה זרה ו׳ ע״ב מקור נוסף · רמ״א, יורה דעה קנ״א:א׳
אֲבָל אִם יְכוֹלִים לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר מוּתָּר לִמְכּוֹר לָהֶם כׇּל דָּבָר... וְיֵשׁ מַחְמִירִין וְנָהֲגוּ לְהָקֵל כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה וְכׇל בַּעַל נֶפֶשׁ יַחְמִיר לְעַצְמוֹ
רמ״א, יורה דעה קנ״א:א׳
צעד 4 · העובדות
מה השתנה
ההלכה לא השתנתה, אבל החווה השתנתה לגמרי.
בחווה הישנה הייתה חצר, וחקלאי שהכיר את בעלי החיים שלו. היום מגדלים הודים כבדים כל כך, שהזכרים לא מצליחים להזדווג מספיק טוב, וכל התעשייה מתרבה בהזרעה ביד.
בקסט ודיימונד, הזרעה מלאכותית בעופות
המספרים
2,600 בשנייה
כך מספר בעלי החיים היבשתיים שנהרגים למאכל בכל שנייה. 83 מיליארד בשנה, ו-75 מיליארד מהם תרנגולות.
רצפת לול פיטום רגיל, במבט מלמעלה: עופות צעירים לבשר, צפופים זה ליד זה על המצע.
ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, FAOSTAT, 2022 10 בעלי חיים יבשתיים בשנה לכל אחד מאיתנו, בממוצע העולמי
בכל שנה נהרגים 83 מיליארד בעלי חיים, ובעולם יש שמונה מיליארד בני אדם. זה בערך עשרה בעלי חיים לכל אדם, כל שנה. מי שעובר לטבעונות מפסיק להיות שותף להריגה של העשרה שלו, כל שנה, כל החיים.
לראות
מכלאת פיטום לבקר בניו מקסיקו: מאות בעלי חיים על אדמה חשופה, בלי מרעה בתמונה.Quintin Soloviev (2024) · CC BY 4.0 · מקור מקור נוסף · ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, FAOSTAT (2022)
היום הראשון בחיים של אפרוח זכר במדגרה הוא גם היום שבו הורגים אותו
אפרוחים זכרים לא מטילים ביצים, ולכן תעשיית הביצים הורגת אותם, בגז או במטחנה, ביום שבו הם בוקעים: מיליארדים בכל שנה. גרמניה אסרה את זה ב-2022.
לראות
אפרוח בן שבוע או שבועיים, יושב בכף יד. תראו כמה הוא קטן. אילו בקע במדגרה של תעשיית הביצים והתברר כזכר, הוא לא היה חי עד היום: את הזכרים הורגים ביום שבו הם בוקעים, מיליארדים בשנה.Tushar Hossain · CC BY-SA 4.0 · מקור קראוטוולד-יונגהנס ואחרים, 2018 5 דקות עם העגל מספיקות לפרה כדי להיקשר אליו
כשלקחו ממנה את העגל, כל פרה במחקר הלכה הלוך ושוב וקראה לו בלי הפסקה. שתים עשרה שעות אחר כך היא עדיין זיהתה אותו.
עוד
חשבו מה הייתם מרגישים אם היו לוקחים מכם תינוק ביום שנולד.
כבר בגמרא זה פתגם ידוע: ״יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק״. התורה לא מקבלת קורבן של עגל לפני שהיה שבעה ימים עם אמו. ברפת לוקחים אותו בתוך יום אחד.
הדסון ומולורד, 1977 מקור נוסף · פסחים קי״ב ע״א
יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינַק פָּרָה רוֹצָה לְהָנִיק
פסחים קי״ב ע״א מקור נוסף · ויקרא כ״ב:כ״ז
שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ
ויקרא כ״ב:כ״ז
איך זה נראה
ביצים
תרנגולת רוצה לבנות קן לפני שהיא מטילה, ולחטט ולהתרחץ בחול. בכלוב כזה היא לא יכולה לעשות אף אחד מהדברים האלה. הביצים מתגלגלות החוצה בין הסורגים, והתרנגולות לא יוצאות מהכלוב אף פעם.
תרנגולות מטילות בכלובי סוללה, בסטוס, ברזיל. הביצים מתגלגלות על המסוע שמתחתן.
לראות את שאר התיעוד (13)
ביצים
תסתכלו על הצוואר שלה: הכלוב שחק את הנוצות עד העור. את המקור שלה קטמו כשהייתה אפרוחה.
תרנגולת מטילה בשפר, ישראל, ינואר 2012. המקור שלה קוצץ כשהייתה אפרוחה, כדי שתרנגולות צפופות לא יפצעו זו את זו. הקרחות הן המקומות שבהם הכלוב שחק את הנוצות שלה. מדעני האיחוד האירופי אומרים שהקיצוץ כואב וצריך להפסיק אותו. הוא עדיין הנוהג הרגיל.
עוף
זה לול חופש, עם פתחים החוצה: החלק ה'הומני' של התעשייה. גם בו העופות צפופים מקיר לקיר.
בתוך לול פיטום של גידול חופשי, צפוף מקצה לקצה בעופות.
ביצים
אפרוחים זכרים בני יום יורדים במשפך הזה, חיים, אל המטחנה.
המכונה עצמה, במדגרה ישראלית ב-2014. אפרוחים זכרים אינם מטילים ביצים, ולכן ביום שהם בוקעים הם יורדים למשפך הזה. המכונה שקטה, נקייה, ועל גלגלים. אין בתמונה שום דבר קשה לצפייה. כך נראית התעשייה ביום רגיל, כשאין חוקר שמצלם.
חלב
התג באוזן שלו הוא השם היחיד שיהיה לו.
מספר 556, נולד ב-27 ביולי 2014 ברפת ישראלית ונלקח מאמו באותו יום.
חלב
פרה הולכת אחרי הגרור שלוקח את העגלים. ברפת חלב לוקחים את העגל מאמו בתוך יום מהלידה, כדי למכור את החלב שהיה אמור להיות שלו.
עגלי חלב שנולדו זה עתה נגררים משם בכלוב על גלגלים, ופרה הולכת אחריהם. הכתוביות בסרטון הן של מי שפרסם אותו, לא של העמוד הזה.
חלב
כל עגל כאן שוכב לבד, בכלוב משלו, מתחת למנורת חימום.
פינת העגלים ברפת קיבוצית בישראל, 2016. עגלים שזה עתה נולדו נלקחים מאמם מיד ומוחזקים אחד לכלוב תחת מנורת חימום. החלב שהיה אמור להיות שלהם הוא החלב שנמכר.
חלב
הוא עומד לבד בפינה של תא ריק. דמיינו גור כלב שמשאירים ככה, בלי אמא ובלי אף אחד.
עגל ברפת ישראלית, 2014, לבד במכלאה שאליה הכניסו אותו אחרי שלקחו אותו מאמו. יש לו מנורה אחת, קצת קש, ואף בעל חיים אחר לא נמצא איתו.
חלב
לכאן הולכת עגלת חלב אחרי שנלקחה מאמה. בכל תא עגל אחד, לבד.
שורות של מלונות עגלים, עגל אחד בכל אחת: כאן גרה עגלה ברפת חלב אחרי שלוקחים אותה מאמה. זה קטע ערוך מקמפיין. הכתוביות והתמונה הקטנה שבתוכו הן של מי שפרסם אותו, ולצילום המקורי אין קרדיט משלו.
חלב
רפת. כל פרה קשורה למקומה בצוואר, וגם העגל שמאחוריה קשור.
רפת קשירה בפולין, 2014. כל פרה קשורה למקומה בשרשרת סביב הצוואר. הפרה שמביטה במצלמה היא אם. מחזיקים אותה כאן כדי שתמשיך לתת חלב, ולוקחים ממנה את העגלים שלה.
בית מטבחיים ישראלי
תסתכלו על העין שלו. הוא מחכה כאן לתורו.
עגל במכלאת ההמתנה של בית מטבחיים ישראלי, 2013, מחכה לתורו. השגחת הכשרות מתחילה בשחיטה. היא לא בודקת את המכלאה הזאת, ולא שום דבר שעבר עליו לפניה.
בית מטבחיים ישראלי
פרה שוכבת על הצד, אחרי החיתוך. ההשגחה על הכשרות בודקת את השלב הזה, ורק אותו.
רצפת השחיטה בבית מטבחיים ישראלי, 2005, בשניות שאחרי החיתוך. אי אפשר לדעת מתמונה אם הפרה עדיין הייתה בהכרה. אבל אפשר לראות את הרצפה. את השלב הזה, השחיטה עצמה, השגחת הכשרות כן בודקת.
בית מטבחיים ישראלי
פועל קושר שרשרת לרגל האחורית של הפרה המתה. מאחוריו, בדלת הפלדה העגולה, הופכים כל בהמה על הגב לפני החיתוך.
אותה רצפה, דקות אחר כך. דלת הפלדה העגולה שייכת לתא מסתובב, שהופך כל בהמה על הגב לפני החיתוך. בשרשרת מרימים אותה אחר כך.
הודו
הזן שלה פותח כך שהיא כבדה יותר ממה שהרגליים שלה בנויות לשאת. הזכרים בזן הזה לא מצליחים להזדווג מספיק טוב, ולכן מרבים את ההודים בהזרעה ביד.
הודה צעירה, לבד ליד הקיר של לול מסחרי. הנוצות הלבנות שלה דלילות ומלוכלכות.
צעד 5 · הצורך
צורך או טעם
הרב משה פיינשטיין הבדיל בין צורך לבין טעם.
הרב משה התיר לגרום מעט צער כדי שהבשר יהיה טעים יותר. אבל הוא אסר לגדל עגלים לבשר לבן, כי שם הצער היה רק בשביל הצבע של הבשר.
שם הרב משה עצר. אבל טעם הוא לא צורך: התורה קוראת לרצון בבשר ״תאווה״. שאלו את עצמכם: אתם אוכלים בשר כי אתם צריכים, או כי זה טעים לכם?
עגל במשאית בדרך לשחיטה, ישראל, 2014. הוא עומד על רצפת מתכת מכוסה בזבל, ליד עגל אחר.
וְהִנֵּה לְאֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂין זֶה אִיכָּא וַדַּאי אִסּוּר דְּצַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, דְּאַף שֶׁהֻתַּר לְצֹרֶךְ הָאָדָם הוּא כְּשֶׁאִיכָּא צֹרֶךְ... אֲבָל לֹא לְצַעֲרָם בְּעָלְמָא, שֶׁזֶּה אָסוּר אַף אִם יִהְיֶה לְאֶחָד הַרְוָחָה בָּזֶה... וּבַעֲלֵי נֶפֶשׁ אֵין לָהֶם לֶאֱכֹל כְּלָל מֵעֲגָלִים כָּאֵלּוּ
אגרות משה, אבן העזר ד׳:צ״ב מקור נוסף · רמ״א, אבן העזר ה׳:י״ד
כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם אִיסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... וְלָכֵן מוּתָּר לִמְרוֹט נוֹצוֹת מֵאֲוָזוֹת חַיּוֹת וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... הָעוֹלָם נִמְנָעִים דַּהֲוֵי אַכְזָרִיּוּת
רמ״א, אבן העזר ה׳:י״ד מקור נוסף · דברים י״ב:כ׳
כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... בְּכׇל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר
דברים י״ב:כ׳ מהו צורך אמיתי
רק צורך אמיתי יכול להצדיק סבל קשה כמו זה שבחוות.
צורך אמיתי הוא, למשל, מחלה, גוף שלא מצליח לספוג מזון מסוים, או עוני שבו אין שום מזון אחר. אם המשפחה שלכם עוד לא מוכנה, זה משפיע על הארוחות המשותפות, לא על מה שאתם אוכלים בעצמכם.
לכל השאר, האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה כותבת שתזונה טבעונית מתוכננת יכולה לתת למבוגרים כל מה שהם צריכים.
עוד
וגם צורך אמיתי מתיר רק את מה שבאמת צריך, לא יותר.
טעם, הרגל, נוחות ומה שאנשים יחשבו אינם צורך.
לראות
דוכן ירקות בשוק בורו בלונדון. לכל דור שקדם לנו, לחיות בלי מזון מבעלי חיים היה סיכון אמיתי, עד שוויטמין B12 בודד ב-1948.Jack Gavigan · CC BY-SA 3.0 · מקור האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה, 2025 כשר זה לא מספיק
פסק שמתיר לאכול את הבשר לא מתיר את הצער שבחווה.
הרב שמואל קמנצקי קיבל תיאור כתוב של מה שעושים לבעלי החיים בחוות. הוא כתב שייתכן מאוד שזה צער בעלי חיים, ובכל זאת התיר את הבשר.
זה המקור החזק ביותר נגד הטיעון שלנו.
אבל הוא פסק רק שמותר לאכול את הבשר. הוא לא פסק שמותר להמשיך לתמוך בחוות שבהן, לדבריו, ייתכן מאוד שיש צער בעלי חיים. ועל זה לא צריך פסק חדש: התורה כבר אוסרת לגרום צער מיותר.
לראות
רפתות בטנקורט באיידהו, מהגדולות בארצות הברית, צולמו בתחקיר של Mercy For Animals ב-2012. הפרות עומדות מעל מעבר מוצף בזבל של עצמן. שלושה עובדים הואשמו אחר כך בהתעללות. תנאי המחיה עצמם היו חוקיים, והם רגילים בתעשייה.
הרב שמואל קמנצקי, חקירה 24 מותר, ובכל זאת לא עושים
הרמ״א מתיר למרוט נוצות מאווז חי, ומיד כותב שאנשים נמנעים מזה, כי זו אכזריות.
זה אותו מקור שממנו כולם לומדים שמותר לצער בעל חיים בשביל צורך של אדם. מי שמביא את ההיתר צריך להביא גם את מה שכתוב מיד אחריו.
עוד
דמיינו אווז חי שתולשים ממנו נוצות, אחת אחרי השנייה. לזה הרמ״א קורא אכזריות, גם כשהדין מתיר.
כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם אִיסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... וְלָכֵן מוּתָּר לִמְרוֹט נוֹצוֹת מֵאֲוָזוֹת חַיּוֹת וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... הָעוֹלָם נִמְנָעִים דַּהֲוֵי אַכְזָרִיּוּת
רמ״א, אבן העזר ה׳:י״ד
הַהַכְרָעָה
בלי צורך אמיתי, לקנות בשר, חלב או ביצים זה עוול, והתורה אוסרת את זה. היו טבעונים, מהארוחה הבאה.
התשובה
איפה זה נגמר
בחזון הנביאים על אחרית הימים, גם האריה אוכל תבן.
הרמב״ם מסביר שהזאב והכבש הם משל, ולא תיאור של מה שיקרה לבעלי החיים. אבל גם המשל מראה איזה עולם הנביאים ראו בסוף: עולם שבו ״לא ירעו ולא ישחיתו״.
עוד
האברבנאל מסביר למה האריה יאכל תבן: אכילת בשר מולידה אכזריות, וביום ההוא לא תהיה אכזריות.
וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ... לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל־הַר קׇדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־ה׳
ישעיהו י״א:ו׳–ט׳ מקור נוסף · רמב״ם, הלכות מלכים י״ב:א׳
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בִּישַׁעְיָה... מָשָׁל וְחִידָה... וְלֹא יִגְזְלוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ. אֶלָּא יֹאכְלוּ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּנַחַת
רמב״ם, הלכות מלכים י״ב:א׳ מקור נוסף · אברבנאל, ישעיהו י״א:ז׳
וענינו אצלי שאכילת הבשר לבעלי חיים, מוליד בו אכזריות חמה ותכונה רעה... כשנתן הקדוש ברוך הוא רשות לנח ולבניו לאכול בשר אמר... אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מפני שחשש שמפאת האכזריות והזדון אשר יתילד בהם מאכילת הבשר יהרגו איש לאחיו
אברבנאל, ישעיהו י״א:ז׳
בגן עדן לא הרגו בעלי חיים בשביל אוכל, וגם באחרית הימים שהנביאים מתארים לא יהרגו.
אתם חיים בין שני העולמות האלה, ואתם יכולים לאכול כבר היום כמו שאכלו בגן עדן.
עוד
הושע מתאר את היום ההוא כברית שנכרתת עם חיית השדה, עוף השמים ורמש האדמה.
מקור נוסף · ישעיהו י״א:ו׳–ט׳
וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ... לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל־הַר קׇדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־ה׳
מקור נוסף · הושע ב׳:כ׳
וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה
היחס לבעלי חיים הוא לא עניין שולי ביהדות.
בכל ארוחה אתם מברכים על האוכל. ובכל ארוחה אתם גם בוחרים אם בעל חיים יסבול בשבילה.
מה אנשים אומרים
הטענות הנפוצות
“אני יודע שזה לא בסדר. אמשיך לאכול בכל זאת.”אז אתם כבר מסכימים עם כל הטיעון. מה שעוצר אתכם הוא רק תאווה.
אף אחד לא מבקש מכם להפסיק לרצות בשר. התלמוד אומר שמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, כלומר עדיף לחטוא בלי לדעת מאשר ביודעין. עד היום לא ידעתם. עכשיו אתם יודעים. היו טבעונים, מהארוחה הבאה.
הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין
“אלוהים נתן לנו שלטון.”השלטון שהתורה נתנה לאדם הוא אחריות על בעלי החיים, לא בעלות עליהם.
הגמרא אומרת שהפסוק על השלטון לא התיר לאדם הראשון לאכול בשר: הוא קיבל רשות לשלוט בבעלי החיים, לא לאכול אותם. ובגן עדן התורה מציבה את האדם ״לעבדה ולשמרה״, לעבוד את הגן ולשמור עליו.
עוד
הפסוק שנותן לאדם שלטון על בעלי החיים נמצא באותו פרק שבו ה׳ נותן לאדם לאכול רק צמחים.
לְעׇבְדָהּ וּלְשׇׁמְרָהּ
“זה טבעי.”בגן עדן, לפי התורה, אף בעל חיים לא נהרג בשביל אוכל.
גם מחלה היא טבעית, ובכל זאת אנחנו מרפאים אותה. וכלוב סוללה הוא לא טבעי, וגם לא טחינה של אפרוחים זכרים חיים ביום שבו בקעו.
עוד
אריה הורג כי הוא רעב ואין לו ברירה. לנו יש מספיק אוכל אחר.
“גברים אמיתיים אוכלים בשר.”איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
כך עונה בן זומא בפרקי אבות על השאלה מי הוא גיבור.
עוד
לפי בן זומא, גיבור אמיתי הוא מי שמסוגל לוותר על מה שהוא רוצה, גם על בשר.
אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ
“אז תרנגולת שווה כמו בן אדם?”לא. האדם נברא בצלם אלוהים, ובעלי החיים לא.
בשבת מותר לעבור על איסור של חכמים כדי להציל בעל חיים מצער. כדי להציל חיי אדם מותר לעבור גם על איסור מהתורה. שניהם חשובים, אבל לא באותה מידה.
עוד
הטיעון שלנו לא אומר שתרנגולת שווה לאדם. הוא אומר שהסבל שלה חשוב, וזה מה שהתורה אומרת.
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
“זו המסורת שלנו.”לדורות הקודמים של יהודים לא הייתה דרך לחיות בריאים בלי מזון מבעלי חיים. לדור שלכם יש.
התורה התירה לאכול בשר בגלל תאווה. היא לא התירה את הכלובים ואת הסבל שבחוות של היום.
“סוף בהמה לשחיטה.”רבי יוחנן מדבר על כך שכולם מתים. הוא לא אומר שבעלי חיים נבראו כדי שישחטו אותם.
רבי יוחנן היה אומר את זה כשסיים את ספר איוב: סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה, אז אשרי מי שהולך מהעולם בשם טוב. המשפט כולו מדבר על האדם: הוא קורא לכם לחיות כך שתשאירו שם טוב.
עוד
רבי יוחנן מתאר מה קורה לבהמות בעולם שבו שוחטים אותן. הוא לא אומר שזה רצוי. וכשרבי יהודה הנשיא אמר לעגל שבכה ״לכך נוצרת״, הגמרא מספרת שהוא סבל על כך ייסורים שנים.
סוֹף אָדָם לָמוּת וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה, וְהַכֹּל לְמִיתָה הֵם עוֹמְדִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה
טענות שנשמעות הלכתיות
“שחיטה היא הומנית.”דיני השחיטה קובעים איך להרוג את הבהמה. הם לא אומרים כלום על החיים שלה עד אז.
ההשגחה בשחיטה בודקת רק את השניות האחרונות בחיי הבהמה.
עוד
ההשגחה לא בודקת את הכלוב, את הלול, את המשאית לבית המטבחיים או את החודשים שלפני השחיטה. גם פוסק בכיר שהתיר את הבשר כתב שייתכן מאוד שמה שעושים בחוות האלה הוא צער בעלי חיים אסור.
“יש מצווה לאכול בשר ביום טוב.”המצווה היא לשמוח בחג. התורה לא קובעת באיזה אוכל.
הבשר שהגמרא מדברת עליו היה בשר קורבן החגיגה, שהביאו למקדש בירושלים.
עוד
רבי יהודה בן בתירא אומר שם שמאז שבית המקדש נחרב, שמחים ביין.
המגן אברהם פוסק שאפילו בשבת, מי שלא רוצה בשר לא חייב, ושהחובה הייתה בזמן שבית המקדש היה קיים.
בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר... וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן
“יש על זה הכשר.”ההכשר בודק את הבשר. הוא לא בודק איך בעל החיים חי.
ההשגחה בודקת את השחיטה ואת הבשר. היא לא בודקת את הכלוב שבו התרנגולת חיה, ולא את התא שבו העגל גדל לבד.
עוד
הרב שמואל קמנצקי קיבל תיאור של מה שקורה בחוות. הוא כתב שייתכן מאוד שזה צער בעלי חיים אסור, ובכל זאת פסק שהבשר כשר. כלומר, גם לדעתו, הכשר לא אומר שהסבל מותר.
“הרב שלי היה אומר.”שאלו את הרב שלכם אם מותר לגרום את הסבל שבחוות, ולא רק אם הבשר כשר.
גם אם הרב יפסוק שהבשר כשר, הוא לא פסק בזה שהסבל מותר.
ואף רב היום לא יכול לאסור בשר על כל עם ישראל, כי לזה צריך סנהדרין, ואין לנו סנהדרין. אבל לא צריך איסור חדש: התורה כבר אוסרת לגרום סבל מיותר.
עוד
כשאתם מביאים את השאלה אליו פנים אל פנים, ההלכה אוסרת עליו לשתוק.
“זו בחירה אישית.”נכון, זו הבחירה שלכם. אבל הבחירה הזאת פוגעת בבעל חיים.
כל פעם שאתם קונים בשר, חלב או ביצים, החווה מגדלת בעל חיים נוסף במקומו. אחרים עושים את העבודה, אבל הכסף שמממן אותה הוא שלכם.
עוד
הגמרא אומרת ש״כל ישראל ערבים זה בזה״: כל יהודי אחראי גם למה שאחרים עושים. ודאי שהוא אחראי למה שנעשה בכסף שלו.
כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה
“מישהו אחר יקנה את זה בכל מקרה.”גם מגזלן היו קונים אחרים, והרמב"ם עדיין אוסר לקנות ממנו.
לפי הרמב״ם, מי שקונה מגזלן מחזק אותו לגזול שוב. והרמ״א מוסיף שאדם ירא שמיים יחמיר על עצמו בכל מקרה.
אָסוּר לִקְנוֹת דָּבָר הַגָּזוּל מִן הַגַּזְלָן... שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְעוֹבֵר עַל... וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל
“החקלאי לא יהודי.”גם אם החקלאי לא יהודי, הסבל בחווה נגרם בשבילכם.
הטיעון לא אומר שהחקלאי מחויב בדיני התורה. הוא אומר שלגרום סבל מיותר זה רע, ושאסור לכם להיות שותפים לזה.
עוד
האיסור לעזור לעבירה חל גם כשמי שעובר אותה לא יהודי. אחת הדוגמאות הראשונות בתלמוד: אסור להושיט ללא־יהודי ״אבר מן החי״, בשר שנחתך מבעל חיים בעודו חי.
מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס שֶׁל יַיִן לְנָזִיר, וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״
“התורה מצווה על קורבנות.”האיסור הוא על הסבל בחייו של בעל החיים, לא על מותו.
התורה לא התירה להקריב עגל לפני שהיה שבעה ימים עם אמו. ברפת של היום לוקחים אותו מאמו בתוך יום.
עוד
התורה מצווה על קורבנות ומתירה שחיטה, והטיעון הזה לא חולק על אף אחד מהם.
שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ
חצאי פתרונות
“אני אוריד בשר.”צמחונות לא מספיקה. גם ביצים וחלב באים מסבל של בעלי חיים.
רוב האפרוחים הזכרים שבוקעים במדגרות של תעשיית הביצים נהרגים ביום שבו בקעו.
עוד
ובשביל חלב, הרפתות לוקחות מכל פרה את העגל שלה. היו טבעונים, לא רק צמחונים.
צער בעלי חיים דאורייתא
“אשאיר רק דגים.”דגים מרגישים כאב.
בפעם הראשונה שהתורה מזכירה דגים, היא קוראת להם נפש חיה.
עוד
דג שמזריקים לו חומר מגרה משפשף את המקום, מתנדנד, ומפסיק לאכול.
יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה... וְאֵת כׇּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם
“אני קונה רק הומני.”גם מוצרים עם תווית 'הומני' באים ממדגרה שהורגת אפרוחים ומרפת שלוקחת עגלים מאמם.
אכפת לכם, ולכן אתם מחפשים חווה טובה יותר. אבל גם בחווה הכי טובה, האחים של התרנגולת המטילה נהרגים ביום שבו בקעו. ופרה נותנת חלב רק אחרי שהמליטה עגל, והעגל נלקח ממנה.
עוד
הדרך היחידה לא להיות חלק מזה היא טבעונות.
גם סטייק מפרה שגדלה במרעה נאכל בגלל תאווה, לא בגלל צורך. והתורה מתירה לצער בעל חיים רק בשביל צורך אמיתי.
רבי יהודה החסיד ציווה בצוואתו על משפחתו לא לגדל אפרוחים בכלל, כי אף אחד לא יכול לשמור עליהם מספיק טוב כדי שלא יסבלו.
יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי
“צמצמתי.”לאכול פחות עדיין גורם צער מיותר. צער מיותר הוא רע גם בכמות קטנה, והתורה אוסרת אותו.
כל ארוחה עם בשר, חלב או ביצים עדיין גורמת צער לבעל חיים, בלי צורך. לתרנגולת שבכלוב לא עוזר שדילגתם על ארוחות אחרות.
עוד
כבר התחלתם. היו טבעונים, מהארוחה הבאה.
כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... בְּכׇל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר
השאלות המעשיות
“אני צריך את החלבון, וזה יקר.”תזונה טבעונית מתוכננת היטב יכולה לתת למבוגרים די מכל רכיב תזונתי.
זו העמדה הנוכחית של האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה. תצטרכו תוסף אחד, B12.
עוד
אם אין לכם כסף לשום מזון אחר, זה צורך אמיתי. אם יש לכם, המחיר הוא העדפה, לא צורך.
“גם צמחים מרגישים כאב.”גם אם צמחים נחשבים, בשר צורך יותר צמחים מאשר תזונה טבעונית.
כדי לייצר בשר, מגדלים יבולים ומאכילים בהם בעלי חיים. לכן בשר דורש יותר יבולים ויותר אדמה מאשר לאכול את היבולים עצמם, וגם יותר בעלי חיים נהרגים בקציר.
עוד
מאה גרם חלבון מבקר דורשים בערך 164 מטר רבוע של אדמה. מטופו, בערך שניים.
“המשפחה שלי בחיים לא תלך על זה.”שלום בית חשוב בארוחות המשותפות. הוא לא קובע מה יהיה בצלחת שלכם.
לפי ההלכה, שלום בית גובר על נר חנוכה וגובר על קידוש. לכן אף אחד לא מבקש מכם לריב עם המשפחה. שאלו את הרב שלכם באילו מקרים זה חל, והתחילו מהאוכל שלכם בלי לשנות את האוכל של אחרים.
עוד
ייתכן שתתגעגעו למאכלים מסוימים, וזה הפסד אמיתי. אבל הנרות, הקידוש והאנשים סביב השולחן נשארים.
נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנוּכָּה — נֵר בֵּיתוֹ עָדִיף, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ
מה הטיעון מבקש מכם
כמעט אף אחד מאיתנו לא בחר לאכול בשר, חלב וביצים.
גדלנו על האוכל הזה, ורובנו אכלנו אותו שנים בלי לחשוב עליו. אף אחד כאן לא מאשים אתכם.
עכשיו אתם יודעים מה קורה בחוות.
מעכשיו, כל ארוחה עם בשר, חלב או ביצים היא בחירה שאתם עושים בידיעה.
עוד
אם תדחו את ההחלטה, תמשיכו לאכול כמו קודם. גם זו החלטה.
לראות
מי ששולח מישהו אחר לפגוע בכלב אחראי לפגיעה, גם אם רק עמד מהצד.
גם בחווה מישהו אחר עושה את העבודה, אבל היא נעשית בשביל מי שאוכל בשר, חלב וביצים.
עוד
בשר, חלב וביצים באים מאותן חוות ומאותו סבל. היו טבעונים.
אל תחכו עם ההחלטה.
רוב האנשים משנים את מה שהם אוכלים רק אחרי שמשהו נגע בהם. אם משהו כאן נגע בכם, החליטו עכשיו, לפני שהתחושה תעבור.
גם כשמשהו מותר, צריך לשאול אם הוא ראוי.
החלב כשר, ומותר לשתות אותו. השאלה היא אם ראוי שעגל יילקח מאמו ביום שנולד, כדי שיהיה לכם חלב בקפה.
ההחלטה בידיים שלכם.
אף אחד לא יכול להחליט במקומכם מה תאכלו בארוחה הבאה. היו טבעונים.
הצעד הראשון שלכם
הארוחה הבאה שלכם.
לפי הרמב"ם, תשובה שלמה היא כשאותה הזדמנות לחטוא חוזרת, ואתם נמנעים. זה יכול לקרות כבר בארוחה הבאה. החליטו עכשיו איזו מנה טבעונית תאכלו בה, גם אם רק אתם תאכלו אותה.
עוד
ואז עשו אותו דבר בכל ארוחה שאחריה, בלי תאריך סיום.
התחילו לקחת B12 השבוע. זה התוסף שכל טבעוני צריך.
אֵי זוֹ הִיא תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה? זֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ דָּבָר שֶׁעָבַר בּוֹ, וְאֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וּפֵרַשׁ וְלֹא עָשָׂה מִפְּנֵי הַתְּשׁוּבָה
כל המקורות באתר, עם קישור לטקסט המלא כשהוא זמין ברשת.
אותו טיעון בלי פסוקים, למי שלא מחפש הלכה, נמצא כאן. הטיעון המלא באנגלית, מחולק לפרקים, מתחיל בפרק הראשון, הדין.